השבת חוב אבוד - הרמת מסך ואחריות אישית 

ראשית עלינו להבין כי חברה בע"מ, מרגע שקיבלה תעודת התאגדות מרשם החברות, הינה אישיות משפטית בפני עצמה, כך שלמעשה היא אינה מזוהה יחד עם בעלי המניות והמנהלים. לחברה בע"מ אישיות משפטית עצמאית יצירת הדין מכוח חוק החברות וכך יש להתייחס אליה. בחברה בע"מ קיימת הפרדה מוחלטת בין החברה לבעליה, לאור הפרדה זו לא ניתן לייחס חוב של החברה לבעליה. במידה ולחברה ניתנו אשראי סחורות או כל סוג אחר של טובין, החברה עצמה היא האחראית לפרעון החוב ואין לבעלי המניות או למנהלים כל התחייבות אישית להחזיר את החוב ביחד או במקום החברה.

למרות שלחברה בע"מ יש אישיות המשפטית נפרדת, קיימת אפשרות לחייב באופן אישי את בעלי המניות בחובות החברה. מדובר בחריג לכלל הקובע כי חברה הינה אישיות עצמאית, חריג זה קובע כי במידה ותכלית החברה היא להתחמק מהדין או להונות אדם אחר או לקפח אדם אחר, ניתן להגיע אל בעלי המניות ולמנהלים באופן אישי, בדרך המכונה 'הרמת מסך'. כפי שצייתי מדובר במקרה חריג לכלל, ובבואנו לבקש מבית המשפט 'הרמת מסך' נדרש אנו המבקשים להוכיח את היווצרותן של הנסיבות שלאורן מתאפשרת 'הרמת המסך'.

בעבר נטה בית המשפט להתייחס ל'הרמת המסך' כחריג שאין להשתמש בו אלא במקרים קיצוניים. מגמה זו החלה להשתנות וכיום אנו עדים לשימוש הולך וגובר ב'הרמת המסך' ככלי המשפטי נפוץ ויעיל.   השימוש הגובר בהרמת המסך הינו תוצאה של ריבוי מקרים בהם בעלי חברות בע"מ מנסים להסתתר מאחורי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה בכדי להתחמק מהתחייבויותהם.

מה מקור הסמכות החוקית להרמת מסך?

ההוראות בדבר 'הרמת מסך' הוסדרו במסגרת סעיף 6 לחוק החברות [נוסח חדש] התשנ"ט 1999. להלן נוסח הסעיף:

"6(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה: (1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה; (2) ייחוס   תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה.

6(ב) על   אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).

6(ג) בית   משפט   הדן   בהליך   נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה: (1) השימוש   באישיותה   המשפטית   הנפרדת   של   החברה   נועד לסכל כווונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם; (2) בנסיבות   הענין   צודק   ונכון   לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד   סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן   היה   בו   משום   נטילת   סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.

6(ד) הרמת   מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

6(ה) אין   בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים, לרבות   השעיית זכותו של בעל מניה מסוים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה."

באלו עילות ניתן לבקש הרמת מסך?

השימוש בהתאגדות כחברה בע"מ לביצוע הונאה או לנטילת סיכון בלתי סביר

סעיף 6 לחוק החברות מקנה עילה כללית לפיה בית המשפט יורה על 'הרמת מסך' אם מצא שבנסיבות הבקשה להרמת מסך יהיה זה 'צודק ונכון לעשות כן', וזאת היות שהוכח בבקשה להרמת מסך כי התאגדותה של החברה נועדה לסייע לבעלים בהונאת נושים או לחילופין כאשר הבעלים ביצע פעולה המגדילה באופן משמעותי את הסיכון של הנושים. כך לדוגמא ריקון חשבון הבנק של החברה יכול להתפרש כסיכון בלתי סביר.

הרמת מסך סטטוטורית

סעיף 6(ב) לחוק החברות מקנה עילה להרמת מסך אם נקבע בדין או בהסכם שבנסיבות ספציפיות רשאי המבקש להרים מסך.

חברה הפועלת במימון הדק של הבעלים

כאשר לחברה הון עצמי נמוך מאוד ביחס להתחייבויות שנטלה על עצמה מדובר במימון דק. במילים אחרות מדובר בחברה בע"מ הפועלת מאז שנוסדה ללא הון שהוזרם על ידי הבעלים. כך הצליח הבעלים להטיל את עיקר הסיכון על נותני אשראי, הספקים ונושים אחרים מבלי שיהיה גיבוי כל שהוא לסיכון שנטלו במתן האשראי והסחורה לחברה.

עירוב נכסים בין נכסי החברה לנכסי הבעלים

כאשר אין הפרדה ברורה בין נכסי החברה לבין הנכסי הבעלים, קל וחומר שלא קיימים גבולות ברורים בין רכוש החברה לבין הרכוש הפרטי של הבעלים. במצב זה ניתן לראות את החברה כגוף מלאכותי שאינו בעל אישיות נפרדת לחלוטין.

באלו נסיבות ניתן יהיה לחייב אישית את בעלי החברה- להרים המסך?

ראשית אציין כי רובן המכריע של החברות הרשומות במרשם המנוהל על ידי רשם החברות הישראלי הינן חברות בע"מ (בערבון מוגבל). בעלי המניות בחברות בע"מ אינם ערבים לכלל חובות החברה שבבעלותם. מידת הערבות של אותם בעלי מניות מסתכמת בערבות לחובות החברה עד לגובה ההון שהזרימו עבור הנפקת המניות שבבעלותם, או לחילופין עד גובה ההתחייבות שנטלו להזרמת הון בעבור הנפקת המניות שבבעלותם. לרוב, מדובר בסכומים סימליים או מגוחכים אשר לא מאפשרים לבעלי החוב של החברה להיפרע מסכום ערבות זו של בעלי החברה בע"מ.

הכלל הבסיס הוא שברוב המקרים, בהם החברה מתנהלת באופן סביר, אין בית המשפט מאפשר 'להרים מסך'. בית המשפט נוהג בכלי זה של הרמת מסך בזהירות יתרה ולא מתייחס לבקשות להרמת מסך כדבר שבשגרה. בבואו להכריע בבקשה להרמת מסך בית המשפט מביא בחשבון, בין יתר השיקולים, את השיקולים כדלקמן:

·         האם הרמת המסך מתבקשת כמפלט אחרון של המבקש?

·         האם מאחורי החברה עומד בעל מניות יחד אשר נטען כי השתמש בחברה בע"מ לצורך גרימת העוולה או שמא מדובר במספר רב של בעלים? בית המשפט יתקשה להרים מסך כאשר קיימים מספר רב של בעלי מניות אשר לא ברור מה מידת מעורבותם בעוולות הנטענות על ידי מבקש הרמת המסך.

·         מי האשם בעוולה הנטענת על ידי מבקש הבקשה להרמת מסך? שכן אם מדובר רק באורגן זוטר ולא באישיות העומדת מאחורי החברה בית המשפט ינקוט משנה זהירות בטרם יאפשר להרים מסך.

·         האם קיים מרכיב של חוסר תום לב או אפילו זדון במעשיו של בעל החברה בע"מ אשר הובילו לעוולה הנטענת על ידי מבקש הרמת המסך?

·         מיהו המבקש? האם מדובר בנושה נתינת לצפות ממנו באופן אובייקטיבי לדרוש בטוחות כלשהם? אם מדובר בנושה בעל עמדת מיקוח חזקה (בנק, ספק גדול וכיוצ"ב). אם כך המצב יתקשה אותו מבקש לשכנע את בית המשפט כי לא היה יכול להבטיח את פרעון החוב בדרך טובה יותר.

אין האמור לעיל מהווה תחליף לייעוץ משפטי אלא מידע כללי בלבד.